הנצחה
כשאדם הולך מאוהביו, ואינו קיים יותר במימד הפיזי, מתעורר רצון חזק להשאיר אותו נוכח.
ומה יותר מתאים מלהנציח אדם בעזרת אומנות?
אנחנו בסטודיו 16 מאמינים שהנצחה בעזרת אומנות היא שליחות, כאשר האתגר שלנו ביצירת אנדרטה הוא לתת ביטוי חומרי בתלת-מימד לזיכרון המופשט, ולייחודו של אותו אדם.
כאשר משפחה פונה אלינו בבקשה להנציח את יקירה, אנחנו מתחילים תהליך משותף של חשיבה והוצאה לפועל של הרעיון, בדגש על רצון המשפחה.
בבסיס עומד העיקרון של ליצור את האנדרטה כשיר הלל לחיים, סמל ליופי ולשמחה שבחיים.
הפסלים שיצרנו לזכרו/ה של אהוב/ה שאינם עוד הצליחו לרגש את המשפחה ואת העוברים והשבים שעברו במקום, פעם אחר פעם.
אנחנו עומדים לרשותכם ברגע הכואב שלכם ונעזור לכם לייצר זיכרון מקסים.
לפרטים נוספים לאפשרויות הנצחה לחצו כאן >>
השוטר אזולאי
בשבוע שבו התייחדנו עם חללי המלחמות ופעולות האיבה וחגגנו את יום העצמאות,
בעיר אור יהודה נחנכה בטקס מרגש אנדרטה שבצענו – אנדרטה לשוטרים תושבי המקום.
בפגישה מוקדמת עם נציג מטעם ראש העיר התבקשתי לתת מענה לכל הכיכר שהייתה זרועה בחלוקי נחל לבנים ושחורים, במרכזה 3 עצי דקל וכל כולה עצובה ועגמומית.
הצעתי להוציא את החלוקים, לא לגעת בעצים, ולהוסיף שתילה של פרחים.
וכך היה.
הצורה האמורפית של האנדרטה ובראשה כוכב המשטרה מכילים שלט זהב עם שמות השוטרים ששירתו בעיר.
העמדנו אותה בין העצים במקום גבוה כך שניתן יהיה לראותה מכלל זווית.
במעמד ראש העיר, נציגי ציבור, פיקוד המשטרה, רב העיר ומשפחות השוטרים
הוסר הלוט מעל הפסל לצלילי שיר הנושא של הסרט 'השוטר אזולאי'.
היה מאד מרגש.
תוך כדי שאני עומדת בצד ומצלמת שמעתי מישהו אומר "האנדרטה הזו הרבה יותר מתאימה מאשר הגמלים שהיו כאן" (כנראה שהיו פסלי גמלים לפני וכך נקראה הכיכר),
ואני הרגשתי שהנה, עוד פריט שלנו שעומד במרחב הציבורי "עושה את העבודה" –
מתקשר עם התושבים, ומוסיף למרחב הציבורי שלהם אסתטיקה ויופי לצד זיכרון.
הספסל של נויה
הוריה של נויה פנו אלינו בבקשה להעמיד פסל לזכרה לאחר שנפטרה בגיל צעיר מאוד.
המקום שנבחר היה בית הספר בו למדה וכל כך אהבה, והוחלט על ספסל חברים בגוונים שמחים, שהדמות המרכזית בו היא לב עליו מצויר שמה של נויה. הספסל הגיע עם המנוף בזמן הפסקת הצהריים של הילדים, וכל הילדים היו בחוץ. ברגע שהמנוף הניף את הספסל והתגלה שמה של נויה המצויר עליו, כל הילדים בחצר צעקו "נויה!". זה היה רגע מיוחד במינו, לרגע נויה הייתה נוכחת שוב בחצר בית הספר.
מאז, הספסל מאד אהוב והילדים יושבים ומשחקים בו, וכך נויה קיימת שם לעד.
הרקדניות של נועה
הפסל של נועה הוזמן על ידי אמה אשר פנתה אלינו בבקשה לעצב אנדרטה לבתה שנפטרה בטרם עת.
נפגשנו עם הוריה שהראו לנו צילומים שלה ועבודות שעשתה וכך למדנו את נועה. היות ונועה אהבה לרקוד, בחרנו ליצור פסל של רקדניות ובחרנו באופן לא מודע להשתמש בגוונים שהתברר שהיו אהובים על נועה.
על הבמה עליה הוצבו פסלי הרקדניות נוסף הכיתוב לבקשת האם:
"ואף על פי כן נועה תנוע" (על בסיס אמרתו המפורסמת של גלילאו גליליי).
טקס הסרת הלוט היה מרגש וכלל בני משפחה וחברים.
הפסל מוצב במושב נווה ירק
גופי
יש דבר יותר מקסים ממנו? הוא נמצא בגינה ציבורית מקסימה בסביון – הגינה של גיל.
גיל מאד אהב את גופי והוריו פנו אלינו לבצע את הפסל לזכרו.
הוא עומד ממש בכניסה וכמו מברך את הבאים לגינה.
